לא רק קשישים סיעודיים ותשושי נפש נזקקים לבית אבות, גם קשישים שהתפקוד שלהם ללא דופי מעדיפים לפעמים לעבור לגור בבית אבות. עבורם הפיתרון האידיאלי הוא בית אבות לעצמאיים, או מחלקת עצמאיים בתוך בית אבות משולב.
נכון לשנת 2011, קיימים בישראל כמאה בתי אבות המיועדים לקשישים המוגדרים כעצמאיים. בית אבות לקשישים עצמאיים נמצא תחת פיקוחו של משרד הרווחה, שמבטיח כי הקשישים, שאמנם מסוגלים לדאוג לעצמם, שכן גופם ומוחם מתפקדים היטב, נהנים מתנאים הולמים, מיחס חם, מארוחות סדירות, בריאות ומזינות, ממקום נקי, מואר, מאוורר ומחומם בחורף, כי ישנו במקום מערך אבטחה מסודר וכן ניתנים לקשישים השירותים הרפואיים להם הם זכאים במסגרת בית אבות.
בנוסף לבסיס הנ"ל, מעניקים בתי אבות לעצמאיים לקשישים השוהים בהם גם "בונוסים" בדמות פעילויות בידור, תרבות, העשרה וחברה מגוונות ובהן שיעורים בשלל תחומים, דרך טיולים ברחבי הארץ וכלה בהופעות שונות. גם חדר כושר בבית אבות אינו מחזה נדיר, ובכלל הסטנדרט של בתי אבות לעצמאיים, ובעצם כמעט כל בית אבות המכבד את עצמו, עולה משנה לשנה.
הסיבה העיקרית שמניעה קשיש מתפקד ועצמאי לעבור לבית אבות היא בדידות. אובדן בן זוג, ילדים עמוסים במטלות משלהם, חברים שמתקשים לצאת מהבית וכמובן יציאה ממעגל העבודה, כל אלה מקשים על הקשישים לקיים חיי חברה ואינטראקציות בינאישיות כפי שהיו רוצים ועל כן רבים מהם נתקפים תחושת בדידות.
סקרים רבים מדווחים כי כל קשיש שני חש בדידות בתדירות זו או אחרת. תחושת הבדידות, טוענים חוקרים המתמחים בפסיכוגריאטריה, פוגמת לא רק באיכות החיים אלא עלולה לבוא לידי ביטוי גם בתחום הפיזי, שכן היא מחבלת במערכת החיסונית ובאופן כללי הופכת את הקשיש לחשוף ופגיע.
אחת הסוגיות הרגישות הנוגעות לבית אבות לקשישים עצמאיים היא מה קורה אם הקשיש הופך לסיעודי או תשוש נפש אחרי מספר שנים בבית האבות לעצמאיים. על פי הנהלים הקיימים, בית אבות לקשישים עצמאיים מיועד אך ורק לקשישים עצמאיים, ואילו קשישים סיעודיים מופנים לבית אבות לקשישים סיעודיים וקשישים תשושי נפש בעקבות דמנציה יעברו לחיות בבית אבות לתשושי נפש.
קשיש שחי בבית אבות לעצמאיים ובעקבות מחלה הופך לתשוש נפש או סיעודי ייאלץ לעזוב את המקום שבו הוא חי. העזיבה עלולה לגרום לקשיש טראומה לא פשוטה ונזק נפשי שכן מבחינתו בית אבות הוא בית לכל דבר והנה פתאום הוא נזרק מביתו ונאלץ להסתגל למסגרת חדשה, דבר שלא קל באף גיל ובפרט לא בגיל מבוגר כשהגוף והנפש מתחילים לדעוך. יש גם הטוענים שגם צוות בית אבות "רגיל" מצויד בידע ובכלים כדי להעניק לקשישים סיעודיים טיפול כהלכתו, ועל כן הוצאת הקשיש שהפך לסיעודי מבית האבות היא טעות.
מנגד, יש הטוענים כי הימצאות קשישים סיעודיים במסגרת המיועדת לקשישים עצמאיים גוזלת זמן רב ואנרגיות יקרות מאנשי הצוות ובשל כך זוכים שאר הקשישים ליחס פחות טוב.
אחד הפתרונות הוא בית אבות משולב, שיש בו גם מחלקת עצמאיים וגם מחלקת סיעודיים ואז המעבר הוא בסך הכל ממחלקה למחלקה באותו מקום, דבר המקל מאוד על הקשיש ומשפר את איכות חייו במסגרת בית האבות.