אחת הסכנות החמורות האורבות לקשישים תשושי נפש היא הנטייה שלהם לשוטט, כמובן ללא מטרה מוגדרת, וברוב רובם של המקרים מבלי יכולת לחזור לביתם ללא עזרה.
קשישים תשושי נפש הם קשישים שמוחם מתנוון בהדרגה ועם הזמן הם מאבדים עוד ועוד יכולות קוגניטיביות. התוצאה היא קשה ומתסכלת – הקשישים מאבדים בהדרגה את הזיכרון עד שבסופו של דבר לא מזהים אפילו את ילדיהם, מאבדים את השפה וכתוצאה מכך את היכולת לתקשר עם הסביבה, עלולים לסבול ממחשבות שווא ועוינות כלפי קרובים או מטפלים, או לחילופין מדיכאון ומחשבות אובדניות, ומאבדים את יכולת ההתמצאות בזמן, במרחב ובאופן כללי בחיים.
הסיבות לשוטטות בקרב תשושי נפש
אחת הבעיות השכיחות בקרב קשישים תשושי נפש בגלל הדמנציה היא השוטטות. כיום מעריכים שאחד מכל שישה תשושי נפש נוטה לצאת מביתו ולשוטט ללא מטרה. ישנן מספר סיבות לשוטטות מסוכנת זאת: שעמום וצורך בגירויים חדשים היא אחת מהן, תחושת אי מוגנות עקב מחשבות שווא ועוינות כלפי בני המשפחה או המטפל עלולות גם הן לגרום לתשושי נפש לרצות "לברוח".
לפעמים אוחז בקשישים תשושי נפש רצון לפגוש חבר ישן ואז הם הולכים אל "ביתו", במקרים אחרים הם "נזכרים" ששכחו לגמור את העבודה ופונים לצאת אל מקום עבודה מהעבר הרחוק, וגם התרופות אותן נוטלים חלק מתשושי הנפש גורמות להם לאי שקט ולרצון לנוע, לא משנה לאן, רק להיות בתנועה.
הבעיה היא שקשישים תשושי נפש גם לא יודעים איך לחזור הביתה וגם לא יודעים לבקש עזרה מעוברי אורח. לא רק זאת, אלא שגם אם מישהו יבחין במצוקתם ויציע להם סיוע, הם לא יידעו לומר לו היכן הם גרים ומה מצבם ועל כן חשוב מאוד שבכיסיהם של הקשישים תשושי הנפש המטופלים בביתם תמיד תימצא תעודה מזהה, ובה פירוט לגבי מצבו המנטלי של הקשיש, מספר טלפון של קרוב משפחה שנמצא באזור ויכול להיחלץ לעזרה וכן כתובתו של הקשיש.
חוסר היכולת להתמצא בזמן ובמרחב עלול לגרום לקשישים תשושי נפש לחצות כבישים בצורה לא זהירה תוך כדי השוטטות. הוא גם עלול להביא אותם למצבים של התייבשות, או לנזקים אחרים עקב אי נטילת תרופות בזמן או מחסור במזון במשך שעות ארוכות.
כמובן שקשישים תשושי נפש הנמצאים בבית אבות לתשושי נפש מוגנים מפני סכנותיה של השוטטות, שכן בית אבות לתשושי נפש הוא מקום סגור ומאובטח, וישנה השגחה הרמטית על הקשישים החיים בו. יחד עם זאת, חשוב לזכור שנכון לשנת 2011, רק כ-20% מהקשישים תשושי הנפש חיים בבתי אבות לתשושי נפש והשאר נשארים בביתם או בחיק משפחתם שם ההשגחה לרוב צמודה פחות.
מטפל זר אחראי ימנע גם הוא כמובן את סכנת השוטטות, אולם גם על המשפחה לגלות ערנות רבה לתופעה מסוכנת זו, ולעשות ככל יכולתם על מנת למנוע אותה. במיוחד רצוי למלא את שגרת יומם של הקשישים תשושי הנפש במספיק פעילויות, גם אם לכאורה אין לו עניין בהן, אך אלו פעילויות שיספקו את הצורך שלו בתנועה ויפחיתו את מידת אי השקט. כאן חשוב לזכור כי בית אבות לתשושי נפש יעניק לא רק את ההשגחה הצמודה אלא גם את הפעילויות המתאימות ואת שגרת היום המתאימה.